נפגעתם בעבודה? כך תתבעו את ביטוח לאומי
אוקטובר 26, 2007מה לעשות כשנפגעים בעבודה? מה ההבדל בין תאונת עבודה ובין מחלת מקצוע? מהי מיקרו-טראומה? ומה צריך לזכור כשמגישים תביעה? תשובות לשאלות נפוצות
מאת אלון אהרונוב
המידע המובא הינו מידע כללי ואין לראות בו משום ייעוץ או המלצה לפעול באופן כלשהו.
"עברתי התקף לב בעבודה", "קיבלתי אירוע מוחי עקב לחץ בעבודה", "העבודה במוסך הרסה לי את הידיים", "אני סובלת מצרידות מזה שנים רבות". לא מעט אנשים נפגעים כתוצאה מהעבודה והתנאים בה. רבים מהם לא מודעים כלל לזכותם לתבוע פיצויים מביטוח הלאומי.
תאונת עבודה היא פגיעה של עובד תוך כדי עבודתו, או פגיעה בתאונת דרכים בדרך למקום עבודתו, במהלך העבודה או בדרך חזרה ממקום העבודה ללא סטייה מהותית לביתו.
נפגע עבודה רשאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ובמקרה של תאונת דרכים גם לחברת הביטוח. פגיעה בעבודה יכולה להיחשב גם כ"מחלת מקצוע", הנמצאת תחת סיווג של מחלות אופייניות לסוג העבודה, על פי רשימה סגורה של המוסד לביטוח לאומי.
אז מה לעשות כשנפגעים בעבודה?
1) תיעוד הפרטים. קודם כל, יש לרשום את נסיבות האירוע מיד בסמוך להתרחשות על-מנת להישאר ככל הניתן צמוד לפרטים.
2) מציאת עדים. עדים יוכלו לסייע ולהקל על התהליך, אך אל דאגה – גם אם לא מצאתם עדים, תביעתכם תיבדק.
3) קבלת טיפול רפואי באופן מיידי. גם אם אינכם חשים כאב, או שאתם חשים בכאב קל בלבד, יש לגשת לחדר מיון, או לכל הפחות לרופא. הסיבה הראשונה לכך היא שלעתים עצמת הכאב לא תואמת את רמת הפגיעה. סיבה שנייה היא שבבדיקת התביעה שלכם תימדד חומרת הפגיעה גם לפי דחיפות הפניה לבדיקה רפואית.
אל תשכחו לדווח בבדיקה כי נפגעתם בתאונת דרכים או במקום העבודה – כך תמנעו ספק שייבדק על-ידי הביטוח הלאומי שאולי נפגעתם בביתכם בו אינכם מבוטחים בביטוח תאונות אישיות. אין זה אומר שהתיעוד הרפואי מוכיח מעל לכל ספק שאכן נפגעתם בעבודה, אבל מדובר בראיה נוספת שתוכלו להציג. חשוב מאוד לבקש במיון או מהרופא לפתוח תיק "תאונה בעבודה" ולקבל טופס 250 הנקרא "תעודה ראשונית לנפגע בעבודה".
4) החתמת המעסיק על טופס ב"ל/250 (ב"ל / 283 לעצמאים) . בטופס זה מדווח המעסיק על הפגיעה.
5) אישורי מחלה. כשאתם ניגשים לטיפול הרפואי, עליכם לגשת עם הטופס המוזכר בסעיף הקודם על-מנת לקבל מהרופא אישורי מחלה לנפגע בעבודה.
6: אישורים נוספים. במקרה של תאונת דרכים עליכם לדווח עליה למשטרה ולציין שהתאונה קשורה לעבודה. יש לצלם התיק כדי להימנע מפנייה נוספת לתחנת המשטרה.
7) תיעוד רפואי. אספו את כל האישורים הרפואיים שתקבלו במהלך התקופה, מרשמים לתרופות, הפניות לרופאים מומחים, דיאגנוזות רפואיות וכיו"ב.
8) תיעוד הוצאות. אספו את כל הקבלות של ההוצאות שנגרמו לכם בשל הפגיעה – כמו הוצאות נסיעות, רכישת תרופות או עזרים מיוחדים, תשלום רבעוני לרופא מומחה וכו'. חלק מההוצאות יוחזרו בעת הצגת אישור ביטוח לאומי כי אכן התאונה היא תאונת עבודה.
9) התייעצות עם גורם מקצועי (עו"ד,רו"ח או חברה המתמחה במימוש זכויות). מומלץ להיעזר בגורם מקצועי טרם הגשת טופס התביעה למוסד לביטוח לאומי או שיחה עם חוקר מטעמו, וודאי כאשר יש צורך לערער על החלטות המוסד לביטוח לאומי והוועדות הרפואיות.
10) הגשת תביעה לביטוח לאומי. את התביעה צריך להגיש לא יאוחר מ-12 חודשים מיום הפגיעה. חובה לשמור לכם צילום של כל אישור ומסמך שהעברתם לביטוח הלאומי ולקבל חותמת "נתקבל" מהמודיעין.
עכשיו, כשאתם יודעים מה לעשות לפני הגשת התביעה, ננסה להסביר כיצד צריך להתנהל מול ביטוח לאומי לפני כשניגשים לתבוע, ומה באמת חשוב להדגיש בפני המעסיק, הרופאים וחברי הוועדה הרפואית בבואנו לתבוע את המוסד לביטוח לאומי כנפגעי עבודה.
אף פקיד במוסד לביטוח לאומי לא באמת טורח להסביר לעומק, לקהל הרחב, את המושגים המקצועיים, את הדקויות והניואנסים החשובים באמת, כדי שהאירוע שקרה לכם בעבודה אכן יוכר כפגיעה בעבודה.
מהם המושגים המקצועיים, הדקויות והניואנסים החשובים באמת? את כל אלו ננסה להסביר לכם כאן.
תאונת עבודה או מחלת מקצוע
פגיעה בעבודה מוגדרת בחוק הביטוח לאומי כ"תאונת עבודה או מחלת מקצוע".
תאונת עבודה מוגדרת כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיק או מטעמו ובעובד עצמאי תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". מחלת מקצוע הינה מחלה אחת מתוך רשימת המחלות שנקבעו כמחלות מקצוע בה חלה העובד בעת עבודתו אצל מעסיקו או עקב עיסוקו.
על העובד להוכיח כי חלה במחלה עקב עבודתו אצל מעסיקו או מטעמו, להוכיח קשר נסיבתי בין המחלה לבין עבודתו ולוודא שאכן המחלה רשומה כאחת המחלות שנקבעו כאמור כמחלת מקצוע.
מיקרוטראומה
סוג שכיח של תאונות עבודה נגרמו עקב פגיעה מתמשכת ומצטברת לאורך זמן, תוך כדי ביצוע פעולות רבות חוזרות ונשנות הכרוכות בהפעלה רבה וברציפות של האיבר הנפגע. למשל: הקלדה, דיבור, התכופפות, חשיפה לרעש.
בניגוד לתאונה הקלאסית של נגר שחתך את אצבעותיו במהלך עבודתו על מכונת החיתוך (תאונה שאותה קל להוכיח), ישנם מספר אירועים שכיחים, אך יחד עם זאת קשים מאוד להוכחה ולהכרתם כפגיעה בעבודה כגון: אוטם שריר הלב, בקע מפשעתי, צרידות, טינטון, תסמונת התעלה הקרפלית ועוד.
אוטם שריר הלב
אוטם שריר הלב, המכונה "התקף לב" בלשון העם, יכול להיחשב לתאונת עבודה במקרים מסוימים ובתנאי שהנפגע יוכיח אירוע חריג חד פעמי או מתמשך שבגינו אירע התקף הלב.
לא די בהוכחת אירוע חריג כאמור כדי שהמוסד לביטוח לאומי יכיר באירוע כפגיעה בעבודה. על הנפגע לשכנע את המוסד כי השפעתם של גורמים אחרים כמחלות עבר, תורשה, עישון ועוד הינה זניחה ומידת השפעתם פחותה.
חשוב לציין כי התקף לב שאירע בביתו של הנפגע תוך זמן סביר לאחר קבלת מכתב פיטורין יכול להיחשב כפגיעה בעבודה. מנגד, התקף לב בזמן העבודה (ללא אירוע חריג כאמור) דינו להדחות. מכאן אנו למדים כי למיקום הגיאוגרפי בו התרחש התקף הלב חשיבות משנית בלבד.
בביטוח הלאומי מייחסים חשיבות רבה לכיתוב הראשוני בעת קליטת הנפגע במיון, ולכן חשוב לציון האירוע שלדעת הנפגע הוביל להתקף הלב.
אחת הטעויות הנפוצות אצל נפגעים היא לנסות ולהוכיח למוסד כי מקורו של התקף הלב בלחץ או מתח מתמשך שמאפיינים את העבודה, כפי שהסברנו בתחילה, יש להוכיח אירוע חד פעמי.
בקע מפשעתי
יוכר כפגיעה בעבודה רק במידה ומתקיימים שלושה תנאים מצטברים:
1. הנפגע הודיע על הפגיעה למעבידו או למוסד לביטוח לאומי תוך 72 שעות.
2. הוכח כי הנפגע קיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מרגע הופעת הבקע.
3. הבקע התרחש תוך כדי מאמץ או פגיעה ישירה בקיר הבטן בזמן העבודה.
נפגע שלא יעמוד בשלושת התנאים לא יוכר כנפגע בעבודה.
צרידות
מורים, מרצים, טלפנים, זמרים, מאמני ספורט ועוד, סובלים במהלך עבודתם מצרידות ואף מאיבוד הקול לחלוטין כתוצאה מטראומה בעת הפקת קול חזק (צעקה) או עקב שימוש יתר ושימוש לא תקין במיתרי הקול.
המוסד לביטוח לאומי מכיר בצרידות כתאונת עבודה במקרה של צעקה חד פעמית וחריגה שגרמה לצרידות או כמחלת מקצוע במקרה של שימוש יתר או שימוש לקוי (אצל מורים למשל).
טעות נפוצה היא ניסיונם של הנפגעים מצרידות להוכיח כי הצרידות קיימת כבר שנים רבות ולאחרונה הפכה לבלתי נסבלת.
במקרים אלה תידחה התביעה בטענת התיישנות על פי סעיף 296, הקובע כי כל תביעת כסף מהמוסד תוגש תוך מקסימום 12 חודשים מיום היווצרות הסיבה לתביעה.
על הנפגע להוכיח כי הצרידות הפכה לקבועה וניכרת בתקופה שלא עולה על שנה מיום הגשת התביעה.
נפגעי צרידות, העתידים לעבור ניתוח, חשוב שיגישו את תביעתם ואף יעמדו על זכותם להיבדק על ידי חברי הוועדה טרם כניסתם לניתוח. זאת, כדי שחברי הוועדה יתרשמו מחומרת הצרידות טרם הניתוח.
טינטון
הטינטון בא לידי ביטוי בציפצופים קבועים אותם שומעים הנפגעים ללא יכולת אבחון אובייקטיבי. לאחרונה הקשיח המוסד את עמדתו בנושא הטינטון לאור ריבוי פניות ועל הנפגע לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:
1. ירידה של לפחות 25 צדיבל בכושר השמיעה.
2. קיים תיעוד רפואי ראשוני לפני הפסקת עבודתו של הנפגע בחשיפה לרעש מזיק.
3. קיימות פניות חוזרות ונשנות בעניין לרופא המטפל.
גם במקרה של טינטון יש להגיש את התביעה תוך שנה מיום היווצרות הסיבה לתביעה כדי לעמוד במגבלות סעיף 296.
תסמונת התעלה הקרפלית
מכונאים, קלדניות ובעלי מקצוע אחרים שיוכיחו כי הינם סובלים מתסמונת התעלה הקרפלית כתוצאה מביצוע פעולות רבות, חוזרות ונשנות ברציפות, הכרוכות בהפעלת היד, יוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגעי עבודה על פי תורת המיקרוטראומה.
כדי להוכיח פגיעה מיקרוטראומטית על הנפגע לפרט במדויק את אופי עבודתו ולגבות זאת במכתב מהמעסיק המאשר כי העובד אכן מבצע פעולות רבות חוזרות ונשנות במהלך עבודתו אצלו. יטיב לעשות הנפגע אם יצרף חוות דעת רפואית פרטית המגבה את טענותיו.
לאחר שהנפגע דאג לתעד את תלונותיו, להציג נכון ובמדויק את העובדות, פנה בזמן למוסד ואף הוכר כנפגע עבודה יקבל הנפגע תקבול כספי באופן הבא:
עבור כל יום שבו הוא לא עובד כלל בגלל הפגיעה ועד 91 ימים יקבל הנפגע דמי פגיעה לפי 75% משכרו ברבעון האחרון טרם הפגיעה.
- חזרה לעבודה ליום אחד או לעבודה חלקית במהלך 91 הימים תשלול את הזכאות להמשך קבלת דמי פגיעה.
- מי שהוכר כבעל 9% עד 19% נכות זכאי למענק חד פעמי בגובה 75% משכרו כשהוא מוכפל באחוזי הנכות וב-43.
- מי שהוכר ב-20% ומעלה זכאי לקצבה חודשית בגובה 75% משכרו כשהוא מוכפל באחוזי הנכות.
- כיוון שהקצבאות הינן תלויות שכר על כל עובד לדאוג ששכרו מופיע במדויק ובשלמות בתלוש, ועל כל עצמאי לדאוג שתשלומי המקדמות תואמים את גובה ההכנסה בפועל. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע מיומן לפני הגשת התביעות כי כאמור, לאופן ההגשה ולדקויות משמעויות כספיות עצומות.
המאמר, מאת אלון אהרונוב, מנכ"ל זכותי, פורסם גם ב-ynet צרכנות
צוות "זכותי" לשירותכם בטלפון 5520*