המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי הוקם ב-1 אפריל 1954. המל"ל הוא מוסד רווחה שמטרתו ליישם את המדיניות החברתית בישראל, לפעול למען אוכלוסיות חלשות ולהעניק להן ביטחון כלכלי. ברחבי ישראל פרושים עשרות סניפים של הביטוח הלאומי. 

זמן קצר לאחר קום המדינה, הוקמה ועדה לעריכת תכנית לביטוח סוציאלי במדינת ישראל בראש יצחק קנב, ראש קופת חולים והמחקר הסוציאלי בארץ. בינואר 1950 הגישה הועדה את המלצותיה המקיפות לממשלה. "הביטוח הסוציאלי…רואה בכלל האומה גוף המורכב משלוש שכבות עיקריות: עובדים, אלה שטרם הגיעו לגיל העבודה, ואלה שתש כוחם בעבודה" (עיתון 'דבר', 8 יולי 1951).

לפני הקמתו של הביטוח הלאומי, משרד הסעד היה אחראי על תחום הרווחה בישראל במשך חמש שנים. בניגוד למשרד הסעד שסייע רק לשכבות החלשות ביותר, התמקד המוסד לביטוח לאומי בסיוע לשכבות השונות בהתאם לחוקים ולתקנות, תוך שימת דגש על זכויות חברתיות באשר הן.  

ב-1 באפריל 1954, כארבע שנים לאחר המלצות הועדה, הוקם המוסד לביטוח לאומי בעקבות חוק הביטוח הלאומי, שנחקק בנובמבר 1953. שרת העבודה דאז, ח"כ גולדה מאיר אמרה בכנסת: "עם קבלת חוק צנוע זה אנו מניחים אבן פינה לבנין חברה שבה לא יהיה יתום מופקר ולא יהיה זקן, הבוכה על זקנתו. לא בחסדם של נדיבים יהיו תלויים החלשים, כי אם בתור אזרחי מדינה יקבלו המגיע להם בזכות. והיה הפסוק 'אנו ערבים זה לזה' לחוק במדינת ישראל".

בעת הקמתו, הוקמו רק כ-20 סניפים של המוסד בכל רחבי הארץ. בתחילת הדרך הועמד המוסד לפיקוחו הכללי של שר העבודה וטיפל בארבעה סוגי ביטוח בלבד: ביטוח זקנה, ביטוח מוות, ביטוח נפגעי עבודה וביטוח אימהות (דמי לידה, מענק לידה). 

מכשיר ממלכתי לצדק חברתי

בתחילה, פעילותו של הביטוח הלאומי הייתה מצומצמת, אך התפתחה עם הזמן והפכה את ישראל למדינת רווחה.  עם עליית מפלגת הליכוד ב-1977, ירד תקציב הביטוח הלאומי והוביל לקצבאות נמוכות יותר ובהיקף מצומצם יותר.ממשלת רבין השנייה הייתה אחראית להרחבה קטנה של התקציב, אבל מאז, ולמרבה הצער, נמשכת מגמת צמצום התקציב – למשל, הפגיעה בקצבאות הילדים בשנים האחרונות. 

תקציב התשלומים של המוסד לביטוח לאומי ב-2012 עמד על 66.3 מיליארד ש"ח, 65 מיליארד מתוכם נועדו לתשלומי גמלאות לציבור וכ-1.3 מיליארד נועדו להוצאות מינהליות. ב-2013, סך התשלומים לענפי ביטוח לאומי עמד על כ-71 מיליארד ש"ח.

לפי הצעת התקציב של המל"ל לשנת 2014, סך תקבולי המוסד מסתכם בכ-93 מיליארדי שקלים. מתוך סכום זה, כ-74 מיליארד ש"ח מיועדים לענפי הביטוח הלאומי. גביית דמי ביטוח לאומי מסתכמת ב-37 מיליארד ש"ח לשנה. גבייתדמי ביטוח בריאות מסתכמת בכ-19 מיליארד ש"ח בשנה. הקצבת האוצר ל-2013 עמדה על 19 מיליארד שקלים. שנת 2013 הסתיימה עם עודף תקבולים על תשלומים של כ-5 מיליארד שקלים – כסף שלא הגיע לידי הציבור אלא נותר בקופת המל"ל.

סך תקבולי המוסד לביטוח לאומי לשנת 2016 הסתכם ב-128.8 מיליארד ש"ח. הנהלת הביטוח הלאומי מעריכה כי בשנת 2017 יעמדו תקבולי המוסד על סכום של כ-137 מיליארד ש"ח. בהתאם לתחזית התשלומים והתקבולים של הצעת התקציב לשנת 2017 יהיה עודף בתקציב של הביטוח הלאומי, שכן התקבולים צפויים להיות גבוהים מהתשלומים בסכום של כ-3.9 מיליארד ש"ח. המוסד משקיע את יתרות הכספים באיגרות חוב מסדרות מיוחדות המונפקות עבורו ע"י בנק ישראל. 

המוסד לביטוח לאומי פועל כמוסד ביטוח לכל דבר: "לצדך, ברגעים החשובים של החיים". אזרחי ישראל משלמים דמי ביטוח לאומי באופן שוטף ובעת הצורך, על פי החוק, מקבלים סיוע כלכלי. הביטוח המוצע במסגרת הביטוח הלאומי לא נקבע לפי רמות סיכון המבוטח, כפי שמציעות חברות ביטוח פרטיות, אלא לפי הכנסתו וגילו. בנוסף, גובה הביטוח הלאומי גם דמי ביטוח בריאותהחל מ-1995, על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ומעביר אותם לקופות החולים. 

גביית תשלום דמי הביטוח הלאומי נעשית בשיטה פרוגרסיבית, דהיינו שיטת מדרגות מס, כך שבעלי הכנסה גבוהה משלמים יותר מבעלי הכנסה נמוכה. להבדיל מחברת ביטוח, הפועלת כארגון למטרות רווח, המוסד לביטוח לאומי מוגדר מוסד ללא כוונת רווח – אך הוא מוגבל באמצעות תקציב שנתי. הבדל נוסף לעומת חברות ביטוח פרטיות הוא שאזרחי ישראל מחויבים לשלם דמי ביטוח לאומי לפי חוק המדינה.

המלצות הועדה לעריכת תכנית ביטוח סוציאלי כללו בין היתר את סוגי הביטוח הבאים: בריאות, אמהות, תאונות עבודה, נכות, זיקנה ואבטלה. כיום, בין המחלקות שמתפעל המוסד לביטוח לאומי: אבטלה (הפסקת עבודה), נפגעי פעולות איבה; אמהות, לידה וילדים; הבטחת הכנסה, נפגעי עבודה, נכות כללית, זיקנה (אזרח ותיק) ושאירים, סיעוד, שיקום, ניידות ועוד.

אזרחי ישראל (המשלמים ביטוח לאומי) זכאים למגוון זכויות סוציאליות בהתאם למצבים השונים בחייהם. זכויות אלו מתחלקות לקטגוריות על פי האירועים הבאים: