הלב של כולנו, כפי שאתם בטח יודעים, ממלא תפקיד משמעותי וחיוני מאין כמוהו – הוא מזרים את הדם, באמצעות מערכת משוכללת של עורקים, ורידים ונימים, לכל תא ורקמה, תוך שהוא שולח חמצן וחומרים מזינים הנדרשים לתפקוד התקין של כלל המערכות בתוכנו. מכאן, אפשר להבין מדוע חסימות בעורקים הן מצב מאיים ומסוכן כל כך ולמה כולנו מוכרחים להכיר אותו לעומק, לזהות ולטפל בו, לפני שיהיה מאוחר.
לפני הכול, בואו נערוך היכרות עם שמה המקצועי של התופעה – חסימת עורקים מוכרת בעולם המקצועי כטרשת עורקים או אטרוסקלרוזיס (Atherosclerosis). במילים פשוטות, זהו מצב שבו רובד שומני מצטבר בדפנות של העורקים, כלומר ה"צינורות" שמעבירים דם מהלב לשאר חלקי הגוף. כיום, המצב הזה נחשב לאחת הסיבות המרכזיות למחלות לב, לשבץ מוחי ולתמותה במדינות מפותחות. גם בישראל מדובר במצב נפוץ ומסוכן שמוכרחים להיות מודעים אליו ולהשלכות שלו.
האם אני בסיכון מוגבר למצב של חסימת עורקים?
כיום, מדענים עדיין חלוקים באשר לסיבות שמובילות להתפתחות חסימת עורקים, אם כי מחקרים רבים מראים כי ישנם גורמים שמגבירים את הסיכון לתופעה. ברשימת גורמי הסיכון נכללים בין היתר הרגלים מזיקים כמו עישון, השמנה והיעדר פעילות גופנית. התופעה גם נפוצה יותר אצל מי שמתמודדים עם דיכאון, חרדה או סטרס מתמשך.
בנוסף, כיום יודעים להגיד כי למחלה הזאת יכול להיות גם רקע תורשתי. כלומר, אם גבר מסוים במשפחה הקרובה שלכם (אב או אח) אובחן עם מחלות לב לפני גיל 55, או אם אישה במשפחה הקרובה (אם או אחות) אובחנה לפני גיל 65 עם מחלות אלו, קיים סיכוי שגם אתם תסבלו ממצבים דומים ולכן נדרש מעקב רפואי לזיהוי מוקדם של בעיות שונות, כשעוד קל לטפל בהן.
ולצד ההיבט התורשתי, ידוע כי אנשים נוספים מצויים בסיכון של חסימת עורקים, כמו לדוגמה מי שמתמודדים עם לחץ דם גבוה, סוכרת או עודף שומנים בדם.
איך מזהים חסימת עורקים ומה עושים עם זה?
טרשת עורקים, חשוב להבין, בדרך כלל מתפתחת לאט, בלי לגרום לתסמינים ברורים שגורמים לאנשים לפנות לייעוץ רפואי. במקרים מסוימים, הסימנים הראשונים לחסימה יופיעו בעת מאמץ גופני ויכולים לכלול כאבים בחזה, קוצר נשימה, הזעה מוגברת וחולשה. אלו תחושות שנוטות להחמיר בזמן מאמץ, אך יכולות להופיע גם במנוחה.
במקרים אחרים, חסימת עורקים עלולה לגרום לאירועים מוחיים פתאומיים, אשר יתבטאו בשיתוק בגפיים ובפנים, הפרעות בדיבור, קשיי ראייה או חולשה כללית.
בכל מקרה, בין אם אתם מזהים תסמינים חריגים ובין אם אתם חושבים שאתם בסיכון מוגבר לחסימות עורקים מהסיבות שציינו כאן, כדאי כמובן לפנות לגורם רפואי לצורך ייעוץ, אבחון והתאמת תוכנית מעקב. האבחון יעזור להבין האם נדרשות בדיקות וטיפולים נוספים כמו צנתור, או במקרים קיצוניים אף ניתוח מעקפים או הליכים כירורגיים אחרים.
אובחנתי עם טרשת עורקים – איך ממשיכים מכאן? 
אם אובחנתם עם חסימות בעורקים, קודם כל אפשר לנשום לרווחה. למרות שזה לא תמיד מרגיש כך, אבחון כזה הוא כבר חדשות טובות, כי כאמור, אנשים רבים סובלים מחסימות שהם בכלל לא מודעים אליהן, אשר בהיעדר טיפול עלולות לגרום לסיבוכים חמורים ומסוכנים הרבה יותר.
עכשיו, בין אם עברתם טיפול רפואי ובין אם לא, חשוב להבין כי ההחלטות שתקבלו מכאן והלאה ישפיעו מאוד על הסיכון שלכם למחלות לב, שבץ וסיבוכים שונים. לכן, חשוב לעקוב אחר המלצות הצוות הרפואי במלואן וכן להשתדל לאמץ הרגלים בריאים אשר ישפרו את בריאות הגוף ויפחיתו את הסיכון לתחלואה.
באופן כללי, השתדלו להקפיד על פעילות גופנית שתהנו ממנה ותוכלו להתמיד בה לאורך זמן, איכלו יותר מזונות בריאים והפחיתו אכילה של מזונות תעשייתיים, עתירי שומנים ופחמימות. לצד זאת, כדאי לאמץ טכניקות הרגעה שונות לאיזון לחץ הדם והסטרס, להימנע מעישון אם אפשר, ולהשתמש בתרופות ובתוספי תזונה כדי לאזן את לחץ הדם, הכולסטרול והסוכר בדם, בהתאם להמלצות הרופאים.
ולסיום, כדאי לבדוק האם אתם זכאים לסיוע כספי, סוציאלי או לוגיסטי, בשל התמודדותכם עם המצב הרפואי הנפוץ הזה. הסיוע יכול להגיע מהמדינה, דרך המוסד לביטוח לאומי, או מביטוח בריאות פרטי, במידה וקיים. הסיוע הזה, מניסיון, מאפשר עוד נקודת תמיכה קטנה אך משמעותית, שעוזרת להפחית את רמות הסטרס ולהתמקד בשיפור הבריאות ואיכות החיים בתקופה הקריטית הזאת.
Image 1 by Freepik
Image 2 by peoplecreations on Freepik
