חירשות או ירידה בשמיעה יכולות להתפתח במהלך החיים כתוצאה מסיבות שונות, אך כאשר התופעות האלו מתרחשות בעקבות פגיעה בשמיעה בעבודה, הן יכולות לזכות אתכם מטבע הדברים בפיצוי גבוה מהמדינה, דרך המוסד לביטוח לאומי. כדי לקבל את הפיצוי שמגיע לכם, קודם כל חשוב להבין איך מזהים את הבעיה בזמן, מהם הקריטריונים שבגינם ניתן לקשור את הלקות לפגיעה בעבודה ומהן הדרכים היעילות ביותר להגיש את הבקשה ולשפר את הסיכויים להכרה.
מהם הגורמים האפשריים לחירשות וליקויי שמיעה? מתי מדובר במקרה של פגיעה בשמיעה בעבודה?
התופעות הרפואיות הנפוצות ביותר הקשורות בחוש השמיעה כוללות חירשות, כלומר אובדן מלא של חוש השמיעה, וכן ירידה בשמיעה וטנטון (צפצופים חוזרים ונשנים באוזניים). הפגיעות האלו יכולות להופיע אצל תינוקות בלידה – אך גם להתפתח בשלבים מאוחרים יותר בחיים, כאשר הסיכון להופעתן הולך ועולה ככל שמתבגרים.
אירועים שונים לאורך החיים יכולים לתרום להופעת ליקויי השמיעה הנפוצים האלו. אלו יכולים להיות פיצוצים רבי עוצמה, יריות או חשיפה מתמשכת לרעשים חזקים. גם שימוש ממושך באוזניות, או עבודה בסביבה רועשת ללא שימוש באביזרי הגנה מתאימים, עלולים להגביר במידה ניכרת את הסיכון לתופעות האלו.
במקומות עבודה רבים, אנשים נדרשים להיחשף באופן מתמשך ורציף לרעשים חזקים. זה נכון לדוגמה לכל מי שעובדים עם גנרטורים, מכשירים רועשים, עובדי חשמל, מסגרים, עובדים ברשות שדות התעופה, צוותי שירות בברים, מועדונים ומסעדות – ועוד רבים אחרים. במקומות האלו, זו אחריותו של המעסיק לוודא שהחשיפה לרעש אינה פגיעה בשמיעה בעבודה, אם כי בפועל, זה לא תמיד מתקיים במידה מספקת.
מה קובע החוק לגבי הקשר בין ליקויי שמיעה ופגיעות עבודה?
באפריל 2005, הכנסת חוללה מהפכה של ממש בחוק הביטוח הלאומי, במסגרת "חוק ההסדרים" של אותה השנה. במסגרת החוק, נכנס לתוקף תיקון 79 לחוק הביטוח הלאומי, אשר מקשה מאוד על הוכחת קשר בין ליקויי שמיעה, חירשות וטינטון לבין פגיעה בשמיעה בעבודה.
אם בעבר היה פשוט יותר לקבל הכרה על פגיעת עבודה בשל הבעיות האלו, הרי שהיום יש להוכיח קשר סיבתי וברור בין תנאי העבודה בסביבה רועשת לבין פגיעה תפקודית ביכולות השמיעה. בין היתר קובע החוק כי ליקוי שמיעה יוכר כמצב של פגיעה בשמיעה בעבודה רק אם כושר השמיעה ירד בשיעור של כ-20 דציבלים בשתי האוזניים וכאמור, רק אם ניתן להוכיח כי אכן מדובר בסביבת עבודה רועשת במיוחד.
איך בכל זאת אפשר להגביר את הסיכוי להכרה בלקות שמיעה כפגיעת עבודה? 
אז כפי שהבנו, כיום קשה מאוד לקבל הכרה בפגיעת עבודה בשל ירידה בשמיעה או טנטון. עם זאת, כאשר מבצעים את התהליך הזה תוך ליווי של גורם מקצועי אשר מכיר את המערכת ואת דרכי ההתנהלות מולה, בהחלט אפשר לשפר את הסיכויים לקבלת הפיצוי בשל פגיעה בשמיעה בעבודה.
אם אתם חשים בפגיעה מסוימת בשמיעה שנגרמה כתוצאה מעבודתכם, הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא לפנות בהקדם לייעוץ רפואי – וכמובן לתעד כל מסמך וחוות דעת שיכולים להיות רלוונטיים להוכחת טענתכם בהמשך. שתפו את הרופא גם בתחושות לגבי סביבת העבודה והשפעתה על השמיעה – מכיוון שחוות הדעת הזאת יכולה להיות מאוד משמעותית בהמשך הדרך.
בתהליך האבחון, התעקשו לבצע בדיקות רפואיות המצביעות על הירידה בשמיעה ומטבע הדברים יהוו חלק מחוות הדעת בוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. כמו כן, כדאי לבחון האם המעסיק שלכם מבצע בדיקות לעוצמת הרעש במקום באופן שוטף – כנדרש בעסקים שונים כמו מסגריות, מוסכים, נגריות ומועדונים.
חשוב להבין כי על אף הקשחת התנאים לקבלת הכרה בפגיעת עבודה לכל מי שסובלים מחירשות, ירידה בשמיעה או טינטון, בשנים האחרונות אכן היו מקרים של עובדים שנפגעו וזכו להכרה הזאת. נכון, זה עשוי להיות תהליך ארוך ומורכב, אך אם תנהלו אותו בצורה מקצועית, תוך שימוש בכל ההוכחות, העדויות וחוות הדעת שעומדות לרשותנו, בהחלט ניתן יהיה להשיג בסוף הדרך את הפיצוי שבאמת מגיע לכם.
Image 1 by Freepik
Image 2 by Freepik
