סכיזופרניה היא מחלת מוח כרונית, שמשפיעה מאוד על החשיבה, הרגשות וההתנהלות היומיומית של הסובלים ממנה. מדובר במחלה מורכבת, שלצד ההתמודדות הרפואית, מייצרת גם המון אתגרים חברתיים, הקשורים גם בקשיים של המטופל עצמו וגם, במידה רבה, באופן שבו החברה תופסת את המחלה ואת המורכבויות שלה.
כיום, הרפואה כבר מבינה ברמה מעמיקה ויסודית יותר את המחלה והמשמעויות שלה. עם זאת, למרבה הצער, עדיין יש לא מעט מיתוסים סביב מחלת הסכיזופרניה שגורמים לאנשים לראות את המתמודדים איתה באור שלילי ומטעה. אז בואו נכיר כמה מהמיתוסים האלו, נפרק אותם ונכיר בצורה אובייקטיבית יותר את המחלה ואת השלכותיה:
"סכיזופרניה היא בעצם 'פיצול אישיות'"
אחד המיתוסים הנפוצים ביותר סביב מחלת הסכיזופרניה הוא שמי שמתמודדים איתה סובלים מפיצול אישיות שיש להם יותר מאישיות אחת. האמת היא שסכיזופרניה אינה קשורה לשינויים באישיות, אלא לחוויות פסיכוטיות תחומות בזמן. חוויות אלו יכולות לכלול הזיות או הפרעות חושיות, אך כאמור, יש להן התחלה וסוף הן אינן משפיעות על תפיסת האישיות של המתמודדים עם המחלה.
"אנשים עם סכיזופרניה הם בהכרח אלימים ומסוכנים"
רבים חושבים שאנשים עם סכיזופרניה מהווים סכנה לאחרים סביבם. תפיסה זו גורמת לריחוק ורק מגדילה את תחושת הבדידות של מי שחיים עם המחלה המורכבת הזאת. בפועל, מחקרים מראים בצורה ברורה כי רוב האנשים שמתמודדים עם סכיזופרניה אינם אלימים ובמקרים רבים הם דווקא קורבנות של אלימות יותר משהם מגלים אלימות בעצמם. זה נכון בוודאי לגבי מי שעברו אבחון רפואי רשמי ומקבלים טיפול מקיף לשליטה בתסמיני המחלה.
"סכיזופרניה היא תוצאה של חינוך לקוי או נסיבות חיים מורכבות"
סכיזופרניה, נזכיר שוב, היא מצב רפואי שמשפיע על האופן שבו המוח פועל. היא אינה קשורה לאופן שבו חינכו את האדם שאובחן איתה, או להשפעות של המשפחה או הסביבה עליו. זוהי מחלה נוירולוגית, עם גורמים גנטיים וביולוגיים שמשפיעים על התפתחותה – וזה אומר שגם אי אפשר לטפל בה או לרפא אותה באמצעות כלים פסיכולוגיים וחינוכיים בלבד.
"אין טיפול אפקטיבי לסכיזופרניה"
למרות שסכיזופרניה היא מצב כרוני שמוגדר כחשוך מרפא, קיימים כיום טיפולים שיכולים לסייע מאוד בניהול התסמינים, להפחית את השפעתם ולשפר במידה ניכרת את איכות החיים. טיפולים אלו כוללים בין היתר תרופות אנטי-פסיכוטיות, תמיכה פסיכולוגית שיכולה לכלול גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), וכן פעילויות קהילתיות וקבוצתיות. בהקשר הזה חשוב לזכור כי התאמה אישית של הטיפול לכל מטופל משפיעה רבות על מידת ההצלחה שלו.
"אנשים עם סכיזופרניה לא יכולים לעבוד או לתפקד בחברה"
רבים מאמינים שמי שאובחנו עם סכיזופרניה מוגדרים כבלתי כשירים להשתלב בעבודה שגרתית או בחברה ה"רגילה", אולם מי שאובחנו עם המחלה, מקפידים על טיפול מתאים ומקבלים מעטפת תמיכה מהסביבה הקרובה, במקרים רבים יכולים ליהנות מחיים מלאים, משמעותיים ומספקים – וכן, גם לעבוד מבלי שהמחלה תפגע בכישוריהם המקצועיים או בתרומתם לחברות ולארגונים מכל סוג.
איך מנהלים חיים שגרתיים לצד מחלת הסכיזופרניה?
כפי שהבנו, מידת ההצלחה של הטיפול בסכיזופרניה והיכולת לשלב את המטופלים בחברה, תלויות מאוד באופן שבו הסביבה הקרובה תבין אותם ותפעל כדי לגרום להם להרגיש שווים וראויים. כדי לעשות זאת, לכל אחד מאיתנו יש אחריות שלא לגרום לאנשים עם סכיזופרניה להרגיש שונים, לגלות רגישות ולתמוך בהם, גם בזמנים מורכבים.
בנוסף, כשמתמודדים עם מחלות מורכבות כמו סכיזופרניה, אפשר וצריך להיעזר בהטבות מהמדינה שיסייעו לשפר את החיים לצד האתגרים שמביאה איתה המחלה. אנשים עם סכיזופרניה בישראל זכאים למגוון רחב של הטבות מטעם המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבריאות, כולל קצבת נכות ושירותי שיקום.
אם אתם או יקיריכם מתמודדים עם סכיזופרניה, או עם מחלות נוירולוגיות דומות, כדאי לבדוק אילו הטבות מגיעות לכם, עדיף בעזרת גורם מומחה שמכיר היטב את החוק ואת כלל הזכויות הרפואיות שניתנות במסגרתו.
Image 1 by Freepik
Image 2 by atlascompany on Freepik
