שבץ שנגרם מקריאת אימייל הוכר כתאונת עבודה

בעל חברה לרשיונות תוכנה גילה באמצעות המייל כי הזמנה גדולה שעבד עליה בוטלה. החדשות הרעות גרמו לו לאירוע מוחי שהביא לבעיות בזיכרון, בכתיבה ובהבנת הנקרא. בעקבות חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו שיש קשר בין קריאת האימייל לבין השבץ והכיר באירוע כתאונת עבודה.

מאת אלון אהרונוב מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי (27 לאפריל 2015)

משה לרמן עלה לארץ בשנת 1999 מארצות הברית בשל מניעים ציוניים. לאחר שעבד מספר שנים כשכיר, קנה ב-2008 חברה לממכר רשיונות תוכנה לחברות בחו"ל. ההזמנות לרישיונות התוכנה בדרך כלל מתקבלות בדואר האלקטרוני של החברה.

ביוני 2011, בשעות הבוקר, פתח לרמן הודעת דוא"ל (דואר אלקטרוני, או email)  מקבלן משנה בגרמניה. "לפיה בניגוד לסיכום מוקדם איתי, בוטלה למעשה הזמנת עבודה עליה עבדתי כמספר חודשים, שהייתה אמורה להניב לחברתי הכנסה בין 40,000$-50,000$", כתב לרמן בתצהירו לפני בית המשפט.

יש לציין כי מרבית הזמנות החברה עומדות על סדר גודל בין 100$-3000$, כלומר מעולם לא נגרם ללרמן הפסד בסדר גודל כזה.

"לאחר פתיחת המייל חטפתי כמו 'סטירה חזקה לפנים', וחשתי כעס ובעיקר שרימו אותי ועבדו עלי ולקחתי את זה כפגיעה אישית בי והתנהגות מכוערת כלפיי", תיאר לרמן בפני בית המשפט. "התחלתי לחוש תחושה של טשטוש וחולשה ניכרת בכל חלקי גופי עם כאבי ראש חזקים, שלא חשתי מעולם ולא הייתי מסוגל לעבוד בכלל. הייתה לי גם חולשה חזקה ביותר ברגל ימין שאפילו לא הצלחתי לקום מהכיסא".

אשתו של לרמן הבחינה מיד שמשהו לא בסדר והתחילה לשאול שאלות שלאחריהן הסתגר לרמן בתוך עצמו ולא סיפר על התופעות מהן הוא סובל. כך סיפרה בבית המשפט: "בעלי התחיל בעבודה בסביבות רבע לשמונה וקרא את המייל שהפסדנו עסקה של 40,000$. לא הייתי במשרד באותו רגע אבל שמעתי שבעלי דפק את השולחן וידעתי שמשהו קרה. נכנסתי למשרד והוא כעס ואמר שהפסדנו את העסקה והוא הרגיש לא טוב וזה לקח כמה דקות והוא ישב על הכסא והייתה לו חולשה ברגל וביד ודיברנו על העניין והוא הצליח לשלוח אימייל אחד לחברה עם שורה אחת. זה היה סוף העבודה שלו"

בשל העבר הרפואי התקין שלו, חשב לרמן שהתחושות יחלפו לאחר שינוח. בתצהירו של לרמן נכתב: "קודם לאירוע זה מעולם לא סבלתי ממחלה או מבעיה רפואית והייתי בריא לחלוטין ועבדתי במשרה מלאה ואף עסקתי בפעילות גופנית ובריצות בוקר ארוכות ביישוב". משהחמירו התחושות הללו, ביקש מאשתו שתקח אותו לבית חולים, שם בוצעה בדיקת CT בחדר המיון שהראתה אוטם מוחי חריף ולרמן אושפז במחלקה הנוירולוגית תחת האבחנה של שבץ מוחי. מאז האירוע סובל לרמן בעיקר מתופעות של בעיות בזכרון, בעיות בכתיבה ובהבנת הנקרא ומתקשה להפעיל את פלג גופו הימני.

על מנת ש הביטוח הלאומי יכיר בו כנפגע עבודה והאירוע יוכר כתאונת עבודה, פנה לרמן לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב באמצעות עורך דינו, עו"ד אלי מאור.

חוות דעת המומחה

השאלה שעלתה בפסק הדין (לרמן נ' המוסד לביטוח לאומי – ב"ל 29262-01-13 מה-29 לינואר 2015) היא שאלת הקשר הסיבתי שבין הליקוי ממנו סבל התובע לבין האירוע עצמו. "אם בית הדין יחליט כי אירוע זה דינו כ"אירוע חריג"הרי שיש לדעתי קשר סיבתי בין אירוע הדוא"ל" לבין הופעת המחלה המוחית", ציין המומחה, פרופ' אבינועם רכס. "במסקנה זו אני נשען על סמיכות הזמנים המובהקת בין האירוע בעבודתו להופעת סימני המחלה הראשונים כפי שהם מפורטים בהחלטת בית הדין".
לדעת המומחה, לולא האירוע בעבודה, הייתה המחלה המוחית נדחית למועד מאוחר יותר או לא מופיעה בכלל ואילו האירוע הביא להתפרצותה במועד. בהתאם לחוות דעת זו, נקבע כי האירוע היווה תאונת עבודה.

"ככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, ויסמוך ידו עליהן ולא יסטה מקביעותיהן, אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן". כך מציין סגן נשיא בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב -יפו, השופט שמואל טננבוים, בפסק דינו. האובייקטיביות של מומחה מטעם בית הדין גדולה מכיוון שהוא אינו מעיד לבקשת צד מסוים ואינו מקבל את שכרו מידי בעל דין כלשהו.

קביעת הקשר הסיבתי

בפסק הדין קבע השופט טננבוים כי "כשמדובר בתאונת עבודה שאינה תוצאה של גורמים הנראים לעין אזי האבחנה הראשונית לעניין הקשר הסיבתי הנה על פי מבחן "האירוע החריג" או "המאמץ המיוחד" ". הקביעה אם מדובר באירוע חריג היא על פי חומר הראיות שמובא לבית הדין ונטל ההוכחה על התובע. בהתאם למבחן, קובע בית הדין אם מדובר באירוע חריג בחיי עבודת הנפגע שמצדיק מינוי מומחה רפואי.

בהסתמך על העדויות ועל חוות דעת המומחה, שוכנע בית הדין כי אירוע פתיחת המייל היה בבחינת אירוע חריג ולפיכך קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין הופעת המחלה המוחית. משכך, התקבלה תביעתו של מר לרמן, האירוע המוחי הוגדר כתאונת עבודה והביטוח הלאומי נשא בהוצאות המשפט על סך 3,500 ש"ח.  

עוד על תאונות עבודה

• פגיעה נפשית – תאונת עבודה
• פוסט טראומה – תאונת עבודה
• עברתם  תאונת עבודה? פנו ל"זכותי" באתר או חייגו 5520* למוקד "זכותי"

• לנוחיותכם, מבחר טפסים לנפגעי עבודה