ביטוח לאומי דחה תביעה בשל ליקוי שמיעה. מה הייתה עמדת ביה"ד?

לא נעשה ולא נשמע? לאחרונה הוכרעה בביה"ד לעבודה בחיפה תביעה שהגישה עובדת טלמרקטינג לשעבר כנגד ביטוח לאומי. נציגת המכירות עבדה במשך כשנתיים במספר מוקדים, וניהלה מאות שיחות ביום. בשלב מסוים החלה לחוות ליקוי שמיעה וטנטון. כשפנתה לביטוח לאומי לצורך הכרה בפגיעת עבודה, נדחתה על הסף, ולכן פנתה לביה"ד. 

במשפט, טענה התובעת שהאוזניות בה השתמשה בעבודה מיקדו באופן מזיק את קולות הלקוחות לתוך אוזניה. בנוסף, היא אמרה שהעובדה שלרוב עבדו סביבה נציגים אחרים, גרמה לה לא אחת להרים את קולה כדי לדבר עם לקוחות, מה שגרם לאותו ליקוי שמיעה. נציג ביטוח לאומי טען שכמות השעות היומית אותה עבדה התובעת אינה עומדת בסף החשיפה לרעש מזיק במוקדים טלפוניים. בנוסף, הוא טען כי האוזניות דווקא עזרו לה לבודד רעשים חיצוניים, ושהיא תמיד יכלה לשלוט בעוצמת השמע. 

השופטת קבעה כי הכף נוטה לכיוון התובעת, גם אם לא באופן חד-משמעי. היא הורתה על מינוי רופא אף-אוזן-גרון שיקבע האם התובעת תיחשב כנפגעת עבודה.