זכויות רפואיות
ייתכן ומגיע לכם הרבה כסף! חייגו עכשיו 5520* או השאירו פרטים ונחזור אליכם

פציעה ביד מבקבוק – תאונת עבודה

פיצוי של כ-110,800 ש"ח לעובדת מעבדה שנפצעה בידה: עובדת מעבדה שנפצעה בידה עקב בקבוק תמיסה שהתנפץ תבעה את החברה בה עבדה על הנזקים שנגרמו לה. מנהלת המעבדה מטעם החברה טענה כי העובדת לא פעלה לפי ההנחיות ואילו בית המשפט קבע כי עדותה לא אמינה וההנחיות לא היו ברורות. פסק הדין: החברה אחראית אך לעובדת יש תרומה בגרימת התאונה. הפיצויים עומדים על 110,827 ש"ח, מתוכם תפצה החברה את העובדת ב- 55,454 ש"ח.

מאת  מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי (8 פברואר 2016)   


עובדת מעבדה בחברת תרופות תבעה את החברה בגין נזקי גוף שנגרמו לה בעקבות תאונת עבודה ב-2010. במהלך העבודה נפצעה העובדת באצבעה מבקבוק שנשבר בעת שהכינה תמיסה. בהתאם לכתוב בפסק הדין של בית משפט השלום בחיפה: "התובעת הצהירה כי היא סגרה את הבקבוק עם פקק, החזיקה ביד שמאל את חלקו העליון של הבקבוק וביד ימין את חלקו התחתון ובעת שהפכה את הבקבוק כנדרש, התפוצץ הבקבוק בידה ולחלופין, החליק ידה, וכתוצאה מכך נפגעה באצבעה".

לתאונה לא היו עדים, אך חברת התרופות לא חלקה במהלך המשפט על העובדות שהציגה העובדת. בנוסף, השופטת שולמית ברסלב מציינת כי התובעת "לא ניסתה להאדיר את נזקיה והשיבה גם כשהמענה לא היה לטובתה".

אחת העובדות שהייתה נוכחת במעבדה אף העידה כי לא ראתה את אופן ההתרחשות, אך שמעה רעש של כלי זכוכית שנשבר מהחדר הסמוך,  ומיד מיהרה לכיוון הנפגעת. היא ראתה את ידה מדממת וחבשה את ידה בעזרת נייר תעשייתי מכיוון שלא מצאה תחבושת. "אני שמעתי שמשהו קרה ונכנסתי וראיתי שהיא לבנה ויורד דם ורצתי לחפש משהו לסגור את זה", סיפרה העובדת. עוד הוסיפה כי שאלה את הנפגעת מה קרה אך "היא הייתה לבנה ולא אמרה אף מילה. היא כנראה הייתה בשוק. פחדתי שהיא תיפול אז הערתי אותה בטפיחות על הלחי".


שאלת האחריות

עיקר המחלוקת בין הצדדים היא באשר לאחריות על התרחשות האירוע. בהתאם להלכה קודמת, קיימת למעביד חובת זהירות כלפי עובדיו. אחריות זו כוללת את החובה להכשיר את עובדיו, לדאוג לשיטת עבודה בטוחה, להדריכם, להגן עליהם מפני סיכונים אפשריים במקום העבודה ובתהליך העבודה, וליצור עבורם סביבת עבודה בטוחה.

עם זאת, מציינת השופטת ברסלב בפסק דינה כי "זהו תנאי הכרחי אך לא מספיק לקיומה של האחריות. על התובע להוכיח כי בעובדות המיוחדות של המקרה קיימת חובת זהירות קונקרטית של המעבידה כלפיו אשר הופרה, וכי קיים קשר סיבתי בין ההפרה לנזק". כלומר, על עובדת המעבדה שנפגעה היה להוכיח כי לחברת התרופות קיימת חובת זהירות בעניינה וכי זו הפרה את חובת הזהירות, מה שהביא לנזק הגופני. בנוסף, יש להוכיח על פי מבחן הצפיות שחברת התרופות יכלה לצפות בנסיבות הספציפיות כי הנזק שהתרחש היה עשוי להתרחש.

לעניין האחריות שני צדדים. מצד אחד, למעביד קיימת אחריות מוגברת כלפי עובדיו. מן הצד השני, חובתו של המעביד אינה מוחלטת והוא אינו מתנהג כחברת ביטוח. השופטת קובעת כי המעביד "רשאי להביא בחשבון את ידיעת העובדים על דבר קיומם של סיכונים מסוימים הכרוכים בעבודה ואין הוא חב בחובת זהירות אלא במידה והדבר דרוש באורח סביר כלפי פועל נבון וסביר". הבחינה של בית המשפט נעשית ביחס לפועל רגיל וממוצע שיודע להיזהר גם ללא אזהרה מיוחדת מצד המעביד.

אין ספק במקרה זה כי שיטת העבודה של העובדת לא הייתה נכונה ובטיחותית. השאלה שעמדה בפני בית המשפט היא האם הייתה זו הנחיה של חברת התרופות לעבוד באופן הזה או שהנפגעת היא שנכשלה מלבצע את ההנחיות בעבודתה.


העובדת פעלה בהתאם להוראות החברה
השופטת קובעת בפסק דינה כי התובעת, שהיא מיקרוביולוגית במקצועה, ידעה שהדרך המקובלת והנכונה לערבוב התמיסה היא הכנסת בוחשן את תוך מיכל הערבוב והפעלת כוח מגנטי לשם ערבוב התמיסה. עם זאת, כשהחלה לעבוד בחברת התרופות היא הודרכה להכין את התמיסה באופן אחר, לפיו יש להפוך את הבקבוק. רק לאחר תאונת עבודה זו, הורתה חברת התרופות לעובדות המעבדה כי אין לנקוט יותר בדרך זו של ערבוב ידני, אלא יש להשתמש רק בבוחשן לערבוב התמיסה.

לפי עדותה של התובעת היא עבדה לפי ההדרכה שקיבלה: "בהדרכה שקיבלתי ציינו לי רק להפוך את הבקבוק כי זה תמיסה מהולה ואין צורך להשתמש בבוחש המגנטי כי התמיסה הומוגנית". גם עובדת המעבדה השניה אישרה את עדות התובעת והסבירה כי עם קבלתה לעבודה הודרכה לערבב את התמיסה על ידי הפיכת הבקבוק.

לדבריה "מדובר בפעולה שגרתית המבוצעת מספר רב של פעמים ביום ובשיטת עבודה שהייתה נהוגה במעבדה על ידי כלל עובדי המעבדה עד לאירוע התאונה ולא הייתה כל הוראה לפעול אחרת".

מנהלת המעבדה גם היא זומנה לעדות והצהירה כי התובעת פעלה בניגוד לכללים המקובלים בעת ערבוב תמיסה וכי לפי הכללים היה עליה להשתמש בבוחשן מגנטי. מנהלת המעבדה הוסיפה כי בכל בוקר מקדיש כל עובד 10 דקות לקריאת נוהל המעבדה והוא מונח לפניו במהלך עבודתו.

עם זאת, השופטת מציינת כי עדותה של מנהלת המעבדה לא עוררה אמון רב ואף נסתרה בעדויות האחרות שהובאו בפני בית המשפט. כמו כן, השופטת קובעת כי נוהל העבודה לא היה ברור וחד משמעי והדבר פועל לחובת חברת התרופות. לא זאת בלבד אלא שבפסק הדין של השופטת נקבע כי "גם אם הייתי מקבלת את גרסת מנהלת המעבדה, הרי שהיא נכשלה בפיקוח". בבית המשפט התברר כי האדם שמעביר הדרכות בטיחות לעובדים לא היה בקי בכללים, ומדובר בהנחיות סותרות ובהיעדר פיקוח ראוי.

לבסוף מסכמת השופטת כי "שיטת העבודה שהנהיגה המעבידה אינה מתאימה וראויה, ולמצער, הנתבעת כשלה במלאכת הפיקוח ומשכך, האחריות להתרחשות התאונה רובצת לפתחה. המדובר בסיכון שצריך היה וניתן היה לצפותו נוכח שיטת העבודה השגויה שהנהיגה הנתבעת ואשר התממש". [ההדגשה לא במקור; צוות זכותי].


אשם תורם לעובדת
על אף שנקבע כי האחריות לתאונה מוטלת על המעסיקה, השופטת קובעת לתובעת אשם תורם של 40% לתאונה. נטיית בית המשפט בדרך כלל היא שלא להחמיר עם עובד המבקש לרצות את מעבידו, אך במקרה זה, לפי קביעת השופטת, אשמה של התובעת כגורם לתאונת העבודה – בולט לעין.

זאת מכיוון שהעובדת עבדה בחברה עד למועד תאונת העבודה במשך כשנה, וכי "התובעת, מיקרוביולוגית במקצועה, ידעה אל נכון כי שיטת עבודה זו אינה ראויה ועשתה כן אך ורק על מנת לעמוד בציפיות וביעדים של המעבידה". כמו כן, מדובר בפעולה יומיומית המתבצעת במעבדה והתובעת הודתה שהבקבוק נשמט מידה והתנפץ ולכן יש להטיל עליה אשם תורם משמעותי.

קביעת הנזק והפיצויים
בית המשפט מינה מומחה מטעמו אשר קבע כי קיימת לתובעת מגבלות ונזקים בידה ומצא כי נותרה לה נכות צמיתה בשיעור של 5% ונכות זמנית עקב התאונה בשיעורים הבאים: 100% ל-3 חודשים לאחר התאונה ו30% ל-3 חודשים נוספים. הצדדים לא חלקו על ממצאים אלו, ובית המשפט קיבל את חוות דעת המומחה.

חישוב הפיצויים נעשה על פי משכורתה הממוצעת של התובעת לפני תאונת העבודה, אשר עמדה על 6,609 ש"ח ברוטו ובהתאם לתגמולים שקיבלה מהביטוח הלאומי בסך של 20,542 ש"ח. לתובעת נקבעו פיצויים על סך כולל של 110,827 ש"ח בגין כאב וסבל, אובדן כושר השתכרות לעתיד, פסדי פנסיה וזכויות סוציאליות, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות. עם זאת, לא נקבעו לתובעת פיצויים בגין הפסד שכר לעבר מכיוון שלא הצליחה להוכיח שקצב התקדמותה או שכרה נפגעו עקב הפציעה והיא אף עזבה את עבודתה בחברה מיוזמתה.

מהסכום הכולל נוכו תגמולי המל"ל ואשם תורם בשיעור של 40%, כך שלבסוף חברת התרופות נדרשה לפצות את העובדת על סך של 45,954 ש"ח ולכך נוסף שכר טרחת עו"ד בסכום של 9,500 ש"ח.


חישוב הפיצויים:

  • כאב וסבל 30,000 ש"ח 
  • הפסדי שכר לעבר 0 ש"ח 
  • אובדן כושר השתכרות לעתיד 50,000 ש"ח
  • הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות 6,500 ש"ח 
  • עזרת צד ג' 3,500 ש"ח 
  • הוצאות רפואיות 1,000 ש"ח 

=============================

  • סה"כ פיצוי לפני ניכוי 110,827 ש"ח 
  • ניכויי המל"ל 20,542- ש"ח 
  • ניכוי אשם תורם 66,4966- ש"ח
  • תוספת שכר טרחת עו"ד 9,500 ש"ח

============================
סה"כ פיצוי: 55,454 ש"ח

  • ההליך: ת"א (חי') 44689-05-10 אלה איסרליס נ' ויטאמד תעשיות פרמצבטיות בע"מ
  • המוסד: בית משפט השלום בחיפה, השופטת שולמית ברסלב
  • תאריך מתן פסק דין: 06 אוגוסט 2015

צרו קשר
×
Logo

חליתם? פנו עוד היום לנבחרת המומחים

אולי מגיע לכם הרבה כסף!

5520*

מלאו את הפרטים ונחזור אליכם

טופס נפתח