זכויות רפואיות
ייתכן ומגיע לכם הרבה כסף! חייגו עכשיו 5520* או השאירו פרטים ונחזור אליכם

כוויות ביד ובבטן – תאונת עבודה

עובדת ארומה נכוותה פעמיים ופוצתה ב-18 אלף שקלים

עובדת שנכוותה בשתי תאונות שונות בעבודתה בסניף ארומה בתל אביב תבעה את הסניף בשל הנזקים שנגרמו לה. הנהלת הסניף טענה שהסיכון לכוויה בעבודה הוא צפוי וכי לעובדת יש אשם תורם. בית הדין קבע כי יש לפצות את העובדת על אחת התאונות בלבד, והורה לארומה לשלם לה 16,500 ש"ח והוצאות משפט.

מאת  מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי (9 פברואר 2016)   


עובדת בסניף ארומה בתל אביב הגישה תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו לה בשתי תאונות שהתרחשו במסגרת העבודה, באוקטובר ובדצמבר 2010. בשתי התאונות נגרמו לתובעת כוויות, ובעקבותיהן דרשה התובעת פיצויים בסכום גבוה של 145,026 ש"ח.

בתאונה הראשונה שארעה באוקטובר 2010, עבדה התובעת  במשך כחצי שנה בסניף "ארומה" בת"א ושימשה כמנהלת משמרת במהלך הלילה. כשפנתה להגיש מים רותחים לתה ללקוח על הדלפק, נפלה הכוס מידה, המים נשפכו על גופה וגרמו לה לכוויה באזור יד שמאל ובבטן.

התובעת פונתה לבית החולים ישירות שם טיפלו בה. היא הונחתה לשהות במנוחה במשך שלושה ימים. בעקבות התאונה הכיר הביטוח הלאומי באירוע בתור תאונת עבודה וקבע לעובדת שיעור נכות זמנית של 5% למשך 14 חודשים.

כחודשיים וחצי לאחר מכן, בדצמבר 2010, אירעה לתובעת תאונה נוספת בעבודה. במהלך המשמרת היא הוציאה מגש חם מהתנור, ובשל צפיפות המקום נתקל המגש בקיר הסמוך לתנור, ובחלקו נתקע גם בידה השמאלית וגרם לה לכוויה בזרועה. היא המשיכה בעבודה ולאחר יומיים פנתה לטיפול. בעקבות התאונה הייתה בחופשת מחלה למשך 10 ימים. בעקבות התאונה השנייה, קבע המוסד לביטוח לאומי לתובעת נכות זמנית בגובה 5% בגין הכוויה למשך 12 חודשים.


טענות הצדדים בתביעה

העובדת טענה כי בעקבות שתי תאונות העבודה נותרו לה צלקות, ביד ובבטן. בנוסף טענה כי הנתבעת, כלומר סניף ארומה בתל אביב, התרשלה במילוי תפקידה מכיוון ש"לא ערכה הדרכות והכשרות מסודרות; שיטות העבודה היו לקויות ופסולות; לא היה בידי העובדים ציוד מגן ראוי, דוגמת כפפות תואמות; תנאי העבודה הפיזיים לא היו אופטימאליים; ומשמרות הלילה לא כללו עובד ותיק".

הנתבעת אף הוסיפה בעדותה בבית המשפט כי התאונה הראשונה קרתה כתוצאה מעומס, לחץ ועייפות במשמרת הלילה. היא העידה כי "שעות העומס הן מחצות עד שלוש-ארבע לפנות בוקר" וכי "האירוע ארע בסביבות שתיים בלילה". עם זאת, מנהלת הסניף, נעמה שושני, העידה כי "הגשת תה הנה פעולה סטנדרטית, המתבצעת באופן זהה בין כלל בתי הקפה".

באשר לתאונה השנייה, הוסיפה התובעת כי המקום בו עבדה היה צר ולחוץ, לא סופקו לה בגדים מתאימים למניעה וצמצום פגיעה, וכן מגש הלחמים היה כבד ושקל 5-7 ק"ג. במהלך משמרת, התובעת הייתה מוציאה מגש כשבע-שמונה פעמים. על פי עדותה, כל העובדים היו סופגים כוויות כל הזמן, וכי הזכיינית של הסניף אמרה בצחוק, "כשיש לך מלא כוויות על הידיים, סימן שאתה רשמית עובד בארומה".

הנתבעת 'ארומה' מצדה, לא הכחישה את אירועי התאונות עצמם אך טענה כי לא התרשלה והכחישה את אחריותה לנזקי העובדת בגין התאונות. בין השאר נטען כי "התובעת הייתה בעלת ותק של כחצי שנה ועברה הדרכות בטיחות; סביבת העבודה הנה בטוחה, ננקטים אמצעי הגנה לעובדים; הסיכון לכוויה בשל כוס תה רותח הינו סיכון צפוי ורגיל במהלך העבודה ולא ניתן היה למונעו; לנתבעת יש אישור בטיחות ואישורי עסק תקפים מכלל הגורמים הרלוונטיים; אין ראיות לפגיעה בקרב עובדים אחרים". בנוסף, טענה הנתבעת כי לא ניתן להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה לבין התאונה וכי על העובדת קיים אשם תורםשל 60% להתרחשות התאונות.

עוד טען נציג סניף בית הקפה, כי לעובדת לא נגרמה כל נכות, והראיה לכך היא שהמשיכה לתפקד גם לאחר התאונה, ללא כל מגבלה. כמו כן נטען כי לא נגרמו לתובעת הפסדי שכר והנזק שלה זניח.


האירוע הראשון – הכרעת בית המשפט

השופטת לימור בן-שמן מבית משפט השלום בתל אביב-יפו, מציינת בפסק דינה כי לא השתכנעה שהאירוע הראשון, בו נגרמה הכוויה מכוס התה, התרחש בעת עומס בעבודה שדרש אמצעי זהירות נוספים על ידי סניף בית הקפה. עוד הוסיפה השופטת: "התובעת על פי עדותה הייתה מודעת לכך כי יש להיזהר כאשר מגישים משהו חם. לא שוכנעתי כי הייתה צריכה להינתן הדרכה מסוימת, בפרט כאשר בנסיבות העניין הטעם לקרות האירוע, נבע מעייפות, עומס ולחץ ולא בשל אופן ההגשה, כלים שאינם מתאימים וכיוצ"ב".

לפיכך, בעניין התאונה הראשונה, העדיפה השופטת את גרסת הסניף: "הגשת כוס משקה חם ללקוח בנסיבות התובעת, הינה לכאורה פעולה פשוטה שאינה דורשת הדרכה ואזהרה מיוחדת. ניתן לראות במקרה זה מעין המקרים המתרחשים מעת לעת וספק אם ניתן למונעם. המדובר היה בפעולה אותה ביצעה פעמים רבות לפני כן ורק חוסר עירנות רגעי הוא שהוביל לתוצאה מושא התביעה."

לפי פסיקת בית המשפט "מעביד רשאי להביא בחשבון את ידיעת העובדים על דבר קיומם של סיכונים מסויימים הכרוכים בעבודה. פועל רגיל וממוצע יודע להיזהר וחייב להיזהר אף ללא אזהרה מיוחדת מצד המעביד". בפסיקה אחרת שמביאה השופטת בן-שמן מצויין כי המעביד חייב לנקוט צעדים סבירים כדי למנוע סכנות מיותרות, לצפות אותן מראש ולהרחיקן. מנגד, ישנן סכנות שלא ניתן לסלק הנובעות מאופי העבודה עצמה. לבסוף דוחה השופטת את התביעה בגין התאונה הראשונה.


האירוע השני – הכרעת בית המשפט 

מבדיקת בית המשפט באשר לאירוע הכוויה מהתנור, מצויין כי "מדובר בתנור אפיה תעשייתי וכן בעגלה גבוהה הממוקמת לצידו. העגלה כוללת מספר רב של תבניות ובכל תבנית כמות רבה של מאפים". מעדויות הצדדים עלה, כי קיימת אי בהירות אשר לאופן בו יש לבצע את העבודה. מחד, ישנה עגלת מאפים לצד התנור המחייבת לכאורה שימת המגש בעגלה. כך העידה גב' שושני כי "צמוד לתנור יש את עגלת המאפים ואיך שמוציאים מהתנור מניחים בעגלת המאפים ושם נותנים לזה להתקרר". מנגד, על פי עדות התובעת, ההנחיות לפיהן נהגו העובדים, היו להניח את התבנית על הדלפק. השופטת בן-שמן קובעת כי "מחלוקת זו לכשעצמה מצביעה כי לא הייתה שיטת עבודה בטוחה ומסודרת".

לסיכום, פוסקת השופטת: " לא שוכנעתי כי הותוותה שיטת עבודה בטוחה ומסודרת הלוקחת בחשבון את מבנה המקום, מקום הנחת התבנית וביתר שאת את משקל התבנית ובמסגרתה ננקטים אמצעי הזהירות הנדרשים למניעת הפגיעה בעובדים ובכללם התובעת, תוך ביצוע הדרכות ואספקת אמצעי לבוש נדרשים." בנוסף, לא שוכנעה השופטת כי יש לייחס לעובדת אשם תורם בגין התאונה.

במקרה של התאונה השנייה, העדיפה השופטת את גרסת התובעת והסבירה כי מקרה זה הוא מהמקרים שבהם יחוב מעביד חובת זהירות כלפי עובדיו ואף חובה מוגברת. בעקבות זאת קובעת השופטת כי ארומה חבה בפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו בתאונה השנייה.


קביעת הפיצויים

בעקבות הצלקות בגופה של התובעת, היא נדרשת לרכוש במשך כל השנים קרם הגנה במשך כל תקופת הקיץ. בנוסף, בשל הוצאות רפואיות נוספות והמונית לבית החולים נקבע פיצוי בגין הוצאות רפואיות ונסיעות על סך 500 ש"ח. כמו כן, נפסקו פיצויים בגין כאב וסבל על סך 16,000 ש"ח.

עם זאת, השופטת בן-שמן קובעת כי לא מגיעים לתובעת פיצויים בגין עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, ופיצויים עבוד הפסד שכר לעבר, מכיוון שלא הצליחה להוכיח שאכן נגרם לה נזק שכזה. לתובעת שולמו ימי מחלה וכן דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי ותשלומים מהמעביד על 6 ימי מחלה נוספים.

סך כל הפיצויים שנקבעו עבור התאונה השנייה עמדו על 16,500 ש"ח, מתוכם נוכו תגמולי המל"ל בסך של 1,313 ש"ח ונוספו שכר טרחה בסך כולל של 3,100 ש"ח.


חישוב הפיצויים:

  • כאב וסבל: 16,000 ש"ח
  • הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד: 500 ש"ח
  • הפסדי שכר לעבר: 0 ש"ח
  • עזרת צד ג' לעבר ולעתיד: 0 ש"ח
  • סה"כ פיצויים: 16,500 ש"ח
  • ניכוי תשלומי הביטוח הלאומי: 1,313- ש"ח
  • שכ"ט והוצאות משפט: 3,100 ש"ח
  • סה"כ: 18,287 ש"ח

אודות התיק המשפטי

  • ההליך: ת"א 8708-12-11 ד' נ' ארומה תל אביב ואח'
  • המוסד: בית משפט השלום תל אביב – יפו
  • תאריך מתן פסק דין: 7 יולי 2015

קריאה מומלצת באותו נושא

נפגעת בתאונת עבודה? פנה לצוות "זכותי" לטיפול בזכויותיך הרפואיות.

התקשר 5520* או מלא שם וטלפון באתר.

רוצה הוכחות? הנה מכתבי התודה של לקוחותינו הרבים.

צרו קשר
×
Logo

חליתם? פנו עוד היום לנבחרת המומחים

אולי מגיע לכם הרבה כסף!

5520*

מלאו את הפרטים ונחזור אליכם

טופס נפתח