במצב היפוגליקמי, רמת הסוכר בדם יורדת לרמות מסוכנות ("נפילת סוכר").
משמעות המונח הוא "היפו" (תת-פעילות) של גלוקוז, ההיפך מהיפרגליקמיה.
היפוגליקמיה (Hypoglycemia) עשויה להשפיע על המוח, לייצר תסמינים של התקפי חרדה, עצבנות, אלימות – ובמקרים קיצוניים אף להביא לחולשה כללית, אובדן הכרה ומוות.
חולי סוכרת המטופלים באינסולין סובלים לעתים מאירועי היפוגליקמיה. כדי לטפל בתופעה, יש לצרוך גלוקוז במהירות (אוכל מתוק או שתיה מתוקה), או להזריק גלוקגון (הורמון הפוך לאינסולין). התופעה יכולה לנבוע מעודף אינסולין, צום ממושך, בעיות כבד, מחסור בקורטיזול, מחלות אגירת גליקוגן ועוד.
מה מגיע לסובלים מהיפוגליקמיה?
כדי לקבל פיצוי כספי על היפוגליקמיה, חשוב לשאול את עצמך לפחות חלק מן השאלות הבאות:
1) האם התופעה מפריעה לך לתפקד בעבודה ובבית?
2) האם התופעה ו/או מחלת הסוכרת מונעת ממך להתפרנס?
3) האם אתה סבור כי התופעה פוגעת באיכות חייך, באופן משמעותי?
4) האם אחד מבני משפחתך סבל מהיפוגליקמיה ובעקבות כך נזקק להשגחה צמודה?
אם התשובה על אחת מן השאלות היא "כן", אולי מגיע לך כסף רב מביטוח לאומי – ואנחנו נסייע לך למצות את זכויותיך הרפואיות.