חדשות ועדכונים
ייתכן ומגיע לכם הרבה כסף! חייגו עכשיו 5520* או השאירו פרטים ונחזור אליכם

פועל נפל מפיגום ונאלץ להילחם על הפיצוי

אפריל 29, 2014
פועל בניין פלסטיני שנפל מפיגום בקומה חמישית, נאלץ להיאבק לא רק בהחלמה מתאונת העבודה הקשה שעבר – אלא גם במעסיקיו שהתכחשו להיותו עובד. בנוסף, הוא הפסיד גם בהתמודדות מול הביטוח הלאומי, שסירב להכיר בו כנפגע תאונת עבודה. רק לאחר פניה לבית הדין לעבודה הצליח הפועל לקבל את שמגיע לו.

  מאת  מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי

בשנת 2007 נפל פועל בניין פלסטיני מפיגום בקומה החמישית של אתר בניה ברמת גן. הפועל, עבד אלרחמן קאסם, פונה באמבולנס לבית החולים איכילוב ואושפז לשבועיים. לאחר מכן, נפתחה חקירה משטרתית בה תחילה סיפר הפועל כי עבד ביום התאונה. באופן מפתיע, בשלב מאוחר יותר שינה גרסתו וטען שהגיע לחפש עבודה ולשתות קפה עם מכר ולא לטובת עבודה.

קאסם, המתגורר בכפר ע'גה ליד ג'נין, הגיש תביעה להכרה באירוע כתאונת עבודה כארבע שנים לאחר מועד האירוע עצמו. המעביד, דביר מ. הנדסה אזרחית בע"מ, ניסה להתנער מאחריות, והביטוח הלאומי לא הכיר בו כנפגע עבודה. זאת על סמך החקירה המשטרתית. כך מצא עצמו הפועל, לאחר שנלחם על ההחלמה, נאבק גם על הזכויות מול המעביד והביטוח הלאומי. לשם כך הגיש תביעה לבית הדין האיזורי בחיפה (ב"ל 3107-11-11).

האיחור בהגשת התביעה

אחת השאלות שנשאלה בבית הדין היא האם יש לדחות את התביעה בשל כך שהוגשה כעבור ארבע שנים מיום התרחשות התאונה. לפי החוק יש להגיש תביעה לגמלה בתוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה, כלומר מיום האירוע.

תמונה מאת  U.S. Army Corps of Engineers Europe District

אילוסטרציה; רשיון: CC; לצלם ולמצולמים אין כל קשר לכתבה

לטענת המוסד לביטוח לאומי, הזמן הרב שעבר מכרסם באפשרות בירור התביעה וביכולתו להתגונן מהמעבידים. כמו כן, גם חקירת המשטרה לא תמכה בטענות של הפועל, לפיהן היה במעמד של עובד בזמן התאונה.

התובע מצידו טען כי הזמן שעבר לא פגע ביכולת המוסד להתגונן, שכן כל החומר הרפואי הרלוונטי, והן העדויות במשטרה מצויים בידיו. לדבריו, השיהוי נגרם בשל קשיים בריאותיים עימם נאלץ להתמודד ובשל מסכת לחצים שהופעלה עליו מצד המעסיקים. לטענתו הופעלו עליו לחצים גם מצד העובדים האחרים, שאיימו עליהם כי יסולקו מהעבודה אם הנתבע יחזור לגרסתו הראשונה. לא זאת בלבד, אלא אף סיפר שאשתו של המעסיק הנחתה אותו מה לומר במשטרה.

על אף שהחוק קובע 12 חודשים להגשת התביעה, בית הדין מסתכל על המשמעות של השיהוי בהגשת התביעה. כלומר, האם האיחור אכן גרם לקושי לבדוק טענות לגופן או לרדת לחקר אמיתות העובדות. אם לא, נראה שאין לדבוק בטענת שיהוי כדי לדחות תביעה.

האם הפועל הוא עובד?

על מנת לקבל הכרה בתאונת עבודה, יש להוכיח כי אכן קיימים יחסי עובד-מעביד. במקרה של הפועל, עולה קושי בגלל גרסתו השניה במשטרה. עם זאת, קובעת השופטת איריס רש בפסק דינה מ-18/3/14 כי על סמך העדויות ניתן להגיע למסקנה כי התובע הוכיח שביום התאונה נפגע במהלך עבודה. זאת, למרות שלא היתה מחלוקת כי במועד התאונה לא היה לתובע היתר עבודה בישראל.

סימוכין נוספים מצאה השופטת רש, בגרסה שמסר הנפגע בבית החולים כשאושפז ולפיה נכתבה האנמנזה על ידי הרופא: "בן 25, פועל בניין, נפל מגובה 5 קומות בזמן עבודה ביום קבלתו. נמצא שרוע ובאי שקט ע"י מד"א". באשר לגרסה השניה שמסר במשטרה, לפיה רק שתה קפה על הפיגום כאשר הגיע למקום על מנת למצוא עבודה, השופטת קיבלה את הגרסה לפיה מר קאסם קיבל הנחיה מה לומר במשטרה וכן הופעלו עליו לחצים מצד המעסיקים.

מתוך פסק הדין: "מעדויות התובע כמו גם מעדויותיהם של מר יוסי מור וגיא בוגומילסקי עולה שמר ראיד עומרייה היה אחראי מטעם החברה על גיוס הפועלים מהשטחים, ובפרט בכפר ע'גה בו התגורר התובע. מר עומרייה גייס את העובדים, סיכם את תנאי עבודתם, העביר להם את השכר ולעיתים נתן גם הנחיות מקצועיות. יתר על כן, לטענת התובע, מר עומרייה הפעיל עליו לחץ על מנת שיחזור בו מהודעתו הראשונה במשטרה לפיה הוא עבד באתר במסגרת עבודתו בחברה…אנו זוקפים לחובת הנתבע את העובדה שמר עומרייה לא זומן לעדות מטעמו". [ההדגשות אינן במקור; זכותי]

בפסק הדין מציינת השופט כי "בעדותם של מר יוסי מור ומר גיא בוגומילסקי התגלעו סתירות רבות, שנועדו להרחיקם מהאחריות להעסקת התובע". כמו כן מזכירה השופטת כי נגד שניים מן הנתבעים התנהלה חקירה פלילית בגין העסקת עובד שטחים ללא היתר, ובגין גרם תאונה ברשלנות. כמו כן מנהל התובע (הפועל, מר קאסם) תביעה נזיקית נגדם וכנגד יתר הקבלנים באתר, בבית משפט השלום בנתניה.

בסיכומו של דבר, על אף התכחשות החברה המעסיקה ועל אף דחיית הביטוח הלאומי, הכיר בית הדין במעמדו של עבד אלרחמן קאסם כעובד ביום האירוע והורה להכיר בנפילה מן הפיגום כתאונת עבודה. הביטוח הלאומי נדרש לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 4,800 ש"ח. פסק הדין ניתן ב-18 במרץ 2014.

לפי דו"ח תאונות העבודה שהסתיימו במוות לשנת 2012, שפירסם מינהל הבטיחות התעסוקתית במשרד התמ"ת, נהרגו 60 עובדים בתאונות עבודה קטלניות. על פי הדו"ח, ענף הבנייה והבנייה ההנדסית ממשיך לגבות את מספר הקורבנות הרב ביותר, לעומת שאר ענפי המשק. 31 הרוגים בתאונות עבודה בשנת 2012 היו עובדים בענף הבנייה. תאונות אופייניות הן נפילות מפיגומים, נפילות מגגות, נפילות מסולמות ומסככות, נפילות דרך פתחי תאורה בגגות ונפילות לפירים פתוחים.

  • נפגעתם בתאונת עבודה? 
  • לא קיבלתם את הכסף המגיע לכם? 
  • יש לכם שאלות בנושא?   צרו קשר באתר או התקשרו למומחי זכותי בטלפון: 5520*

 

צרו קשר

אולי מגיע לך הרבה כסף!

חייגו עכשיו

5520*

מלא פרטיך ונחזור אליך בהקדם