מאז פרוץ המלחמה בישראל כולנו חווינו עלייה משמעותית ברמות הלחץ, המתח ואי הוודאות. כל אלו משפיעים על כלל אזרחי המדינה בכל הרבדים – והם משמעותיים במיוחד למי שכבר מתמודדים עם אתגרים רפואיים מסוגים שונים, כגון מחלות ריאה כרוניות.
בעבור מי שחיים עם מחלות ריאה כרוניות, כמו אסתמה או מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), המצב עלול להיות מאתגר במיוחד. בואו נבין למה בדיוק זה כל כך מסוכן ומה אפשר לעשות כדי לשפר את ההתמודדות בימי המלחמה ובכלל.
איך המצב הביטחוני משפיע על מחלות ריאה כרוניות?
מצבי לחץ, כמו אלו שאנו חווים בזמן מלחמה או גל טרור, יכולים להחמיר משמעותית את מצבם הבריאותי של מי שיש להם מחלות ריאה כרוניות . הסיבות לכך הן גם פיזיולוגיות וגם התנהגותיות.
ברמה הפיזית, מתח וחרדה גורמים לשחרור של הורמוני דחק כמו קורטיזול ואדרנלין. אלו יכולים להוביל לדלקתיות מוגברת בדרכי הנשימה, ובכך להחמיר תסמינים כמו קוצר נשימה, לחץ בחזה ושיעול. בנוסף, הלחץ הנפשי עלול לגרום להתקפי חרדה שמלווים בכיווץ שרירים ובנשימה מהירה ושטחית – דפוס שפוגע עוד יותר בתפקוד הריאות.
חשוב להבין שגם ההתנהגות שלנו משתנה לעיתים בתקופות מתוחות. לדוגמה, אנשים נוטים יותר לעשן כדי להפחית מתחים, וזה כמובן הרסני לריאות. גם הזנחה של נטילת תרופות או של שגרת הטיפול, מחשש להסתובב בחוץ או פשוט מחוסר תשומת לב, מחמירה את המצב.
במשוואה הלא פשוטה הזאת יש גם משתנה נוסף שחשוב להתייחס אליו – בזמן מלחמה, התורים לרופאים הופכים פחות זמינים ויש פחות נגישות לטיפול רפואי שוטף, דבר שמן הסתם פוגע גם הוא בשליטה במחלה ובמניעת סיבוכים והידרדרות.
איך מתמודדים עם מחלות הריאה הכרוניות בזמנים מאתגרים?
עם כל האתגרים שמציבה תקופת המלחמה, ישנם צעדים חשובים שאנשים שיש להם מחלות ריאה כרוניות יכולים וצריכים להקפיד עליהם כדי לשמור על הבריאות ואיכות החיים:
הקפידו על נטילת התרופות – גם אם אתם מתקשים להגיע לרופא או לבית המרקחת, אל תוותרו על הטיפול התרופתי. תכננו מראש, הצטיידו במרשמים לטווח ארוך ושמרו תמיד מלאי של כמה ימים בבית.
הישארו פעילים – פעילות גופנית קבועה משפרת לא רק את הכושר הגופני, אלא גם את מצב הרוח ואת ההתמודדות עם מחלות ריאה כרוניות. נסו לבצע כל סוג של פעילות גופנית גם בתקופה הזאת, במידה ובעצימות המתאימות לכם כמובן (אפילו אם מדובר בפעילות קלה בלבד). ואם קשה לצאת החוצה – התאמנו במרחבים מוגנים או בבית.
תרגלו נשימה מודעת – בתקופות מתוחות, אנחנו נוטים לשכוח לנשום עמוק ובצורה מבוקרת. אז הקדישו כמה פעמים ביום לתרגילי נשימה מודעת, עם דגש על נשיפה ארוכה. זה יסייע להרפיה, יאפשר להפחית את המתח הנפשי וגם יקל על מערכת הנשימה ומערכות נוספות בגוף.
קחו פסק זמן מהחדשות והעדכונים – רצף של מידע מטריד ומלחיץ לא עושה טוב לאף אחד, בטח לא לחולי ריאות. לכן כדאי לצמצם את זמן המסך ואת החשיפה – ולמצוא דרכי התמודדות חלופיות ויעילות יותר – שיחה עם חבר, טכניקות הרפיה או תחביב אהוב.
דברו עם הרופא – אם יש החמרה בתסמינים, אל תחכו לתור הבא. תנו לרופא לדעת, בקשו להקדים את הביקור או קבלו ייעוץ טלפוני. לעתים אפילו שיחה קצרה יכולה למנוע הידרדרות ולשלוט בצורה טובה יותר בתסמיני המחלה.
ואם המצב הרפואי פוגע ביכולת שלכם לעבוד או להתנהל באופן עצמאי, זכרו שמגיעות לכם זכויות מיוחדות מהמדינה בתקופה הנוכחית ובכלל. ייעוץ של גורם מקצועי יסייע להבין מה בדיוק מגיע לכם – ואיך למצות את כלל הזכויות שלכם בצורה המיטבית.
Image 1 by master1305 from Freepik
Image 2 by rawpixel.com from Freepik
