"היפר" (עודף), "גליק" (גלוקוז, סוכר) ו"המיה" (בדם") – זוהי רמה גבוהה של סוכר בדם. היפרגליקמיה נפוצה בעיקר בקרב חולי סוכרת, בגלל בעיה בהפרשת אינסולין לדם. האינסולין מאפשר לסוכר להיקלט בתאים, ומחסור באינסולין גורם לסוכר להישאר בדם.
היפרגליקמיה מסוכנת פחות מן המצב ההפוך – היפוגליקמיה. עם זאת, להיפרגליקמיה (Hyperglycemia באנגלית) יש השפעות לטווח הארוך. עודף סוכר בדם גורם לפגיעה בכלי הדם, כאשר הסיכון המרכזי הוא בהיצרות של כלי דם המספקים דם ללב. חסימת כלי דם יכולה להוביל לאוטם שריר הלב, מחלות עיניים, נזק כלייתי ונזק לגפיים (שעלול להסתיים בקטיעת גפיים).
מה מגיע לסובלים מהיפרגליקמיה?
כדי לקבל פיצוי כספי על היפרגליקמיה, חשוב לשאול את עצמך לפחות חלק מן השאלות הבאות:
1) האם התופעה מפריעה לך לתפקד בעבודה ובבית?
2) האם התופעה ו/או מחלת הסוכרת פגעה ביכולתך להתפרנס?
3) האם אתה סבור כי התופעה פוגעת באיכות חייך, באופן משמעותי?
4) האם אחד מבני משפחתך סבל מהיפרגליקמיה ובעקבות נקטעו גפיו או נפגעו עיניו?
אם התשובה על אחת מן השאלות היא "כן", ייתכן שמגיע לך כסף רב מביטוח לאומי – ואנחנו נסייע לך למצות את זכויותיך הרפואיות.