אחרי שנתיים של מלחמה מתמשכת וגיוסי מילואים נרחבים וחוזרים, ישראל עומדת בפני גל חסר תקדים של מתמודדים חדשים עם פוסט טראומה. לא במקרה הסרטון החשוף של הקומיקאי אודי כגן, שדיבר על הלם הקרב ממנו הוא סובל מאז שירותו כלוחם, התפוצץ ברשת עם מיליוני צפיות. אז בואו נבין מהי בדיוק הפרעה זו, איך היא משפיעה על הלוחמים והאזרחים ומה אפשר לעשות כדי להתמודד עם ההשלכות שלה בצורה מושכלת.
מהי פוסט טראומה ואיך היא מתבטאת?
הפרעת דחק פוסט-טראומטית, או בקיצור פוסט טראומה, היא מצב נפשי שמתפתח לאחר חשיפה לאירוע טראומטי קשה במיוחד. זה יכול להיות מעורבות בלחימה בצבא, פיגוע, תאונה קשה, תקיפה מינית או כל אירוע אחר שבו היה חשש ברור ומשמעותי. חשוב להבין שלא כל מי שחווה אירוע טראומטי יפתח בהכרח פוסט טראומה, אבל אצל חלק מהאנשים, השפעת האירוע נותרת כפצע פתוח ומשבשת מאוד את התפקוד היומיומי.
תסמיני ההפרעה מגוונים ועשויים לכלול זיכרונות חודרניים ופלשבקים שמחזירים את האדם לאירוע שוב ושוב, סיוטים והפרעות שינה חמורות, חרדה כרונית והימנעות ממצבים או ממקומות שמזכירים את האירוע. רבים מהמתמודדים עם הליקוי חווים גם שינויים במצב הרוח, קושי בריכוז, התקפי זעם והתנהגות אימפולסיבית. התסמינים יכולים להופיע מיד לאחר האירוע או להתפרץ שנים מאוחר יותר, מה שהופך את האבחון והטיפול למאתגרים במיוחד.
איך משפרים את החיים לצד ההפרעה?
התמודדות עם פוסט טראומה דורשת קודם כל זיהוי נכון שלה וגם גישה מקיפה שמשלבת טיפול מקצועי עם שינויים באורח החיים ותמיכה סביבתית. לצד הטיפול הפסיכולוגי, חשוב להשתדל לשמור על שגרת שינה סדירה, להקפיד על פעילות גופנית מתונה ולהימנע מאלכוהול וסמים שעלולים להחמיר את המצב. גם טכניקות הרפיה כמו מדיטציה, יוגה ותרגילי נשימה יכולות לסייע בהפחתת החרדה ובניהול הלחץ.
תמיכה חברתית ומשפחתית היא קריטית לתהליך ההתמודדות. לצד זאת, קבוצות תמיכה של אנשים שחוו אירועים דומים יכולות לספק הקשבה, הבנה ותחושת שייכות. במקביל, חשוב לזכור שגם אנשים שיקיריהם מתמודדים עם פוסט טראומה עשויים להזדקק לתמיכה בעצמם, שכן ההפרעה משפיעה לא רק על האדם עצמו, אלא גם על מערכות היחסים עם אנשים שקרובים אליו ורוצים בטובתו.
מהן הזכויות שמגיעות למתמודדים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית?
אנשי ונשות כוחות הביטחון שפיתחו פוסט טראומה כתוצאה מהשירות זכאים לתמיכה נרחבת מהמדינה. הדרך להכרה מתחילה בהגשת בקשה למשרד הביטחון. התהליך עשוי להימשך מספר חודשים עד שנה ויותר, ובמהלכו יש להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעה הנפשית לבין השירות.
מי שמוכר עם פוסט טראומה בשיעור נכות של 20 אחוזים ומעלה זכאי לתגמול כספי חודשי, וככל שדרגת הנכות גבוהה יותר, כך מתרחבות הזכויות. החל מ-40 אחוזי נכות ניתנת תעודת פטור המאפשרת כניסה למקומות ציבוריים וממשלתיים ללא המתנה, ומ-50 אחוזים קיימת זכאות לרכב רפואי במימון כמעט מלא של משרד הביטחון.
בנוסף, קופות החולים מספקות טיפולים פסיכולוגיים ושיקומיים ומי שמטופלים באופן קבוע בתרופות מוכרים כחולים כרוניים וזכאים להגבלת תקרת ההוצאות שלהם על טיפולים תרופתיים. במקרים מתאימים, ניתן אף לקבל רישיון לשימוש בקנביס רפואי, כאשר הפרעת הדחק היא בדרגת חומרה בינונית ומעלה, מתאימה לקריטריונים של 30 אחוזי נכות לפחות ונמשכת יותר משלוש שנים.
ממצים את הזכויות הרפואיות שלנו – וחוזרים לתפקוד
לסיום, חשוב לזכור כי פוסט טראומה היא אמנם מצב מורכב ומאתגר, אבל עם זיהוי מוקדם, טיפול מתאים ותמיכה נכונה, אפשר לחזור לתפקוד ולחיים משמעותיים לצידה. כדי לקבל את מלוא הזכויות שמגיעות לכם, מומלץ לפנות לגורם המתמחה במימוש זכויות רפואיות, שיכול לסייע בניווט במערכת הסבוכה ולהבטיח שתקבלו את כל הסיוע שמגיע לכם.
Image 1 by rawpixel.com from Freepik
Image 2 by Freepik
